ההרצאה תנסה להתמודד עם ההגדרה של "מהפכה שמרנית" ולהוכיח את קיומה באמצעות דוגמאות.
הדוגמא הבולטת הינה כניסתו של חבר הקיבוץ כ"שחקן" מרכזי לעולם הקיבוץ המתחדש, שזו מהפכה, אך מבלי שהקיבוץ יתבטל או יסור מהעולם , אלא תוך בניית יחסי גומלין ודיאלוג פורה בין הקיבוץ לבין חבר קיבוץ, וזו כבר "מהפכה שמרנית".
לאחר מכן נראה שהקו של "מהפכה שמרנית" הוא הקו הנכון לפעול על פיו. כך נכון בכל מקום שהטיפול בשינוי המבני הוא רב רובדי, רב מוקדי ורב מערכתי – שזהו השינוי המבני בקיבוץ. נדגים גם כיצד טיפול לא מאוזן, היינו יותר מידי "מהפכה" או יותר מידי "שמרנות" , השינוי המבני גורמים קשיים, עיכובים ונזקים .
לאחר שהבהרנו את מושג המהפכה השמרנית ננסה לבחון אותה ואת הלקחים הנובעים ממנה לטובת העשור הבא.
הבחינה תעסוק בצדדים המעשיים של הקיבוץ המתחדש, היינו השינוי המבני בתחום אורחות החיים, שיוך דירות ונכסים וקליטת חברים חדשים.
נבחן זאת על פי שלושה "סרגלים" בסיסיים: – האם התרחש שינוי תודעתי בקשר עם השינוי המבני ?
שינוי תודעתי משמעו חזון , תפישת עולם ושפה הפתוחים ויונקים מעולם השינוי. נשאל את עצמנו ונראה כי השינוי התודעתי מהווה תנאי הכרחי למהלכי השינוי המבני. – האם נוצרה תוכנית עבודה להגשמת השינוי המבני ?
השינוי המבני בקיבוץ מתחדש הוא מהמהלכים המורכבים ביותר שאנו מכירים בעולם הארגוני/ תאגידי.
בהיעדר גישה מעשית ועניינית המביאה אל סדר היום של ביצוע השינוי, מרכיבים מוכרים והכרחיים לכל "פרויקט" כגון תקציב, כוח אדם ולוחות זמנים- השינוי לא יתרחש.
אנו נבחן את השאלה האם הוטמע דפוס עבודה של פיתוח תוכנית עבודה ועבודה בהתאם לה ?
– היכן עומדת תוכנית העבודה ביחס לביצוע בפועל ?
בהינתן שבאפשרותנו להצביע על תוכנית עבודה "נורמטיבית" לביצוע השינוי המבני, אנו נבחן עד כמה עומדת התוכנית אל מול הביצוע ומה הם החסמים וצווארי הבקבוק המרכזיים.
מישורי הבחינה יחולקו לשניים.
"המישור הפנימי" קרי בין הקיבוץ לבין חבריו ו"המישור החיצוני" קרי בין הקיבוץ וחבריו לבין הרשויות השונות.
במישור הפנימי אנו נגלה שינוי תודעתי עמוק ומשמעותי, אם כי לעיתים לא עמוק דיו. אנו נגלה כי קיים קושי בהכנת תוכנית עבודה וקושי גדול יותר בביצועה וקיומה.
אך אנו גם נראה שעצם הנכונות לפעול על פי מושגים אלו מחולל שינוי משמעותי בתרבות הארגונית שינוי המוביל ליישום השינוי.
"במישור החיצוני" נגלה כי נעשתה עבודת התקרבות רבה בתחומים מגוונים (בריאות, חינוך, יחסי קיבוץ מועצה אזורית, וועדה מקומית לתכנון ובנייה, מוסדות תכנון בכלל, מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מינהל מקרקעי ישראל) ויש יותר מסיבה להתבונן בהערכה רבה על מה שנעשה.
במילים אחרות מציאות חיינו ביחסנו עם הרשויות איננה מתמצית ביחסים עם מינהל מקרקעי ישראל.
לסיכום ההרצאה ננסה לבחון מה והיכן נמצאות החשיפות העיקריות או הסיכונים המרכזיים וכמובן האתגרים העיקריים של חיינו לקראת העשור הבא.
נצביע על הצורך בהתחדשות בתחומי החינוך, התרבות והרוח כחלק מהעמקת התפישה של הקיבוץ המתחדש וכן על הצורך במודל יישובי מעודכן המתמודד עם קשיי העתיד בתחומי ניהול הקהילה, שירותי הקהילה, תשתיות ליישוב ועוד.