אוגוסט 2011
מדד חוסן זכויות חבר הקבוץ מאמר ראשון בסדרה
מבוא
בחודשים האחרונים שבו והתלקחו בינינו ויכוחים, דעות ותיאוריות העוסקות כולן, באופן ישיר ועקיף בשאלה אחת: מה הן הזכויות הלגיטימיות של חבר הקיבוץ.
כך בויכוח בנושא הפנסיות, כך בקשר לעמדת התנועה הקיבוצית מול וועדת רוטקוף בנוגע לשיוך דירות לחברי הקיבוץ ,כך בפסק דינה האוהד של כבוד השופטת ארבל בעניין "בג"צ 979" בקשר עם זכויות חברי הקיבוץ והקיבוץ וכן הלאה.
רקע
עד לפני כעשר שנים לא היו לחבר הקיבוץ- ככזה – זכויות כלכליות כלשהן (למעט דמי עזיבה, אם עזב וכן יתרת תקציבו , לאחר מותו).
מהפכת הקיבוץ המתחדש וסיסמתה "החבר במרכז" הביאה לקדמת הבמה את החבר וזכויותיו הכלכליות.
היום זו כבר שגרת חיים לדבר על זכויותיו וחובותיו של החבר. בחייו ולאחר מותו.להוריש או למכור את ביתו. להנות מתמלוגים אישיים בגין רווחי קיבוצו. להיות זכאי לפנסיה ולפנסיית שאירים ולרשת ביטחון וכן הלאה ומבחינת חובותיו- לעבוד למחייתו, לצבור לעצמו פנסייה וחסכונות, לשלם מיסי חבר וכן הלאה.
שיח הזכויות הכללי
כאשר אנו מדברים על הזכויות הבסיסיות המוענקות לחברים אגב השינוי המבני והמעבר לקיבוץ מתחדש אנו מבחינים בזכויות המרכזיות הבאות:
– הזכות לשיוך דירה לחבר.
– הזכות לפנסיה לחבר בגמלאות.
– הזכות לרשת ביטחון לחבר בגיל העבודה.
– הזכות לזיקה של החבר (תמלוגים או אף קשר קנייני) לנכסי הייצור של הקיבוץ.
– הזכות שילדיו ונכדיו של החבר יוכלו לשוב ולהיקלט בקיבוץ כחברים.
במילים אחרות, הקיבוץ המתחדש בא להבטיח לחברים חיים המשלבים זכויות אותן צוברים מרבית אזרחי ישראל כגון רכישת דירה, עם זכויות הנובעות מהקשר המיוחד שבין החבר לבין קיבוצו כגון מחויבות הקיבוץ לפנסיה , לרשת ביטחון, לקליטת הבנים ולזיקה לנכסי ייצור.
חוסן הזכויות
מתוך ההתבטאויות המגוונות בנושא הזכויות, עולה כי תחת אותו "שם" מסתתרים תכנים מגוונים ושונים, לעיתים עד כדי היותם הופכיים זה מזה.
כדי לחתור להבנה, בהירות ושקיפות בנוגע לסוגיה המרכזית- מה בדיוק קיבלתי כשאמרו לי שיש לי זכות לשיוך דירות או לפנסיה תקציבית, יש צורך באמות מידה מקובלות שאותן זכויות ייבחנו על פיו.
כדי שנוכל לבחון זאת נקים לנו את :"מדד חוסן זכויות החברים".
מדד שכזה רצוי שישען על פרמטרים המהווים אינדיקציה לחוסנן (ואף קודם לכן, לעצם קיומן) של הזכויות:
(1) מידת גיבוש הזכות- הפרמטרים
(2) עצמאות הזכות (אי- הפיכות)
(3) אי תלות במימושה (זכויות לסיחור והורשה)
(4) השלמת התהליך במישור שבין הקיבוץ לבין החברים
(4) סממנים תומכים בקיומה של הזכות (אישור רשות המיסים וכד`)
(5) מידת יישומה של הזכות עד כה.
1) במונח "מידת גיבוש הזכות" (מסוימות) אנו שואלים עד כמה מדובר בעניין גמור, ברור, פשוט ומוגדר.
לדוגמא, אם קיבוץ מחליט לתת לחבריו "פנסיה כמיטב יכולתו" זוהי זכות לא מגובשת. אם הקיבוץ מחליט לתת פנסיה של 3500 ₪ לכל מי שהגיע לגיל 67 במועד השינוי- זו זכות מגובשת.
2) "עצמאות הזכות"- הכוונה לבחון עד כמה קיומה של הזכות, משהוענקה, איננה הפיכה יותר ואסיפת החברים איננה יכולה לבטלה.
3) "אי תלות במימושה לצרכי סיחור והורשה"- הכוונה לומר שחוסנן של זכויות ניכר גם בכך שהן תקפות כלפי צד ג` ושהסכמת הקיבוץ איננה נדרשת לעצם מהלך ההורשה או המכר.
4) "השלמת התהליך במישור שבין הקיבוץ לבין החברים"- כאשר הזכות מגובשת, עצמאית ובלתי תלויה- ניתן לסכם על העברתה לעולם ועד מהקיבוץ לחבר בהסכם- וזהו השלמת התהליך.
5) "סממנים תומכים בקיומה של הזכות"- כאשר נכרת הסכם בין הקיבוץ לבין החבר בקשר עם זכות מזכויותיו, היינו מבקשים לדעת איך רואה זאת העולם שמסביב ואיך ניתן או חייבים לבטא את העברת הזכות בעולם שמסביב.
6) "מידת יישומה של הזכות עד כה"- ככל שמדובר בנתיב שהוא בהיר ומגובש, עצמאי, בלתי תלוי, מעוגן בהסכם ונהנה מסממנים תומכים ורבים מבצעים אותו- כך מדובר בזכות שיש לה ערך והיא ברת קיימא.
לסיכום
ניסינו להציג דרך לנתח מה היא זכות וכיצד בוחנים את חוסנה.
במאמר הבא ננסה ליישם את מדד חוסן זכויות החב ועל עולם שיוך הדירות.
בשיוך הדירות קיימים שלושה מודלים.
"שיוך קנייני"- שזה העברת זכויות לחבר במגרש ובבית באמצעות הסכם עם הקיבוץ והסכם עם המינהל.
"שיוך חוזי"- העברת זכויות מהקיבוץ לחבר במגרש ובבית באמצעות הסכם עם הקיבוץ בלבד, בשלב זה.
"שיוך פנימי"- שלעיתים קורא לעצמו "שיוך" או "שיוך חוזי" אינו העברת זכויות במגרש ובבית לחברים , אלא יצירת מודל כספי (מעורפל בדרך כלל) של תשלום לעיזבונו של החבר נפטר.
מדד חוסן הזכויות ייבחן את הזכויות, שמותיהן, חוסנן וכן הלאה.
ועל כך, כאמור במאמר הבא.
צפריר בן אור
פורסם בעיתון "הזמן הירוק"-18.8.11